אם יש נושא אחד בו לכל הדעות תמיד יהיו חילוקי דעות – הוא ללא ספק נמצא ביחסי שכנים. לא מעט שכנים המנהלים חיי תורה, ומקיימים יחסי עזרה וחסד הדדי, מוצאים עצמם בדיני תורה, סביב תוספות בנייה, הגדלת דירות וזכויות שונות ומשונות הנידונות בבתי הדין.

בימים האחרונים, ישבו אבות בית דין ירושלמיים, וניסחו פסק הלכה משותף, לפיו הם מגבים את המתנגדים לבנייה בגגות, ולא רואים בכך מידת סדום – טענה המשמשת רבות את החפצים להשתלט על גגות, ולהוסיף יחידות דיור.

הדיינים פותחים: "הננו בזה להודיע ברבים אודות דעת ההלכה בנוגע לרכוש המשותף בבנייני מגורים, כגון גגות וכדו', כדלהלן:

1) אין חיוב על אף דייר להסכים לוויתור כלשהוא על חלק מהרכוש המשותף (כמבואר בשו"ת שבט הלוי למרן הגרש"ה ואזנר זצ"ל ח"ח סי' רצ"ט, ובשו"ת שערי יושר חחו"מ סי' נ"ה בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ובספר פתחי חושן למרן הגר"י בלוי זצ"ל פרק ד' סעיף ז' והערה י'), וגם אי אפשר לחייבו למוכרו במחיר מסויים דווקא (כמבואר בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קנ"ג, וכן בעליות דרבינו יונה ובחידושי הרשב"א בבבא בתרא י"ב ע"ב), אף במקרים בהם אינו יכול כלל להשתמש בשטח זה, ואין לזה שום קשר עם מידת סדום (כמבואר במקורות הנ"ל, ויעו"ע בספר משפט שלמה ח"א סימן מ"א שהרחיב בזה).

2) ומכאן, שכל המפעיל "לחץ חברתי" על רעהו לוותר לו על חלקו ברכוש המשותף עובר באיסור דאורייתא של "לא תחמוד".

3) ועאכו"כ במקרים שבהם גם לשני ישנה אפשרות כלשהי ליהנות משטח זה, או במקרים שהוויתור עתיד לגרום לריבוי בדיורים או לנזק ו/או צער אחר.

4) וגם במקרים בהם הקבלן 'הצמיד' את השטחים לחלק מהדירות, פעמים רבות שההצמדה לא נעשתה כדין (כגון שלא דווח לשכנים בעת עריכת החוזה על כך), ויש לברר זאת בביד"צ.

5) ואף במקרים שהרכוש מוצמד כדין לאחד או יותר מהדיירים, וכגון בחללים אשר לפעמים מותר לאחד לבנות בהם לעצמו, מ"מ כאשר יש נזק לשכנים (כגון במערכת המים וביוב או מיעוט אחוזי בניה) דעת רבים מפוסקי דורנו שאין היתר להרבות דירות בלא הסכמתם המפורשת של כל דיירי הבנין (ושזכותם לדרוש תשלום על כך), ובוודאי שראוי לכל אחד לחוש לנפשו ולא להיות "עושה עושר ולא במשפט" הגוזל מרעהו שלא כדין.

חתומים על הפסק: הגאון רבי נפתלי נוסבוים אב"ד נתיבות חיים ואהבת שלום, הגאון רבי יעקב תופיק אביעזרי אב"ד ביתר עילית, הגאון רבי אברהם דוב לוין אב"ד ירושלים לדיני ממונות, הגאון רבי שלמה זעפראני אב"ד כתר תורה, הגאון רבי מרדכי היילפרין אב"ד שערי משפט, והגאון רבי פנחס שפירא אב"ד שערי שלום.